אנשים אלה אינם לוקחים אחריות מלאה על עצמם ומתעלמים מן השיממון הפנימי שלהם בחדרי הלבבות. במקום לטפל בקשייהם הפנימיים ולהתפתח מבחינה נפשית ורוחנית, הם מדחיקים את רצונה העמוק של נשמתם למימוש עצמי ומתמסרים לפחדי הנפש, תוך שהם מעדיפים לחיות את הדרמה הפנימית של זולתם.
תופעה זו מתקיימת במקומותיכם אצל אנשים אשר אינם סומכים על עצמם כי יוכלו לעצב לעצמם חיים טובים דיים ומעדיפים להיות שחקנים בסרט שכתב וביים מישהו אחר. אלא שלאף אדם בעולמכם אין מנוס מלחיות את הסרט הפרטי שלו.
חלק מן האנשים הללו מוצאים דרכים שונות ומגוונות לנסות ולגייס להם תסריטים של אחרים. חלקם, ברמה הפסיכולוגית, נקשרים להוריהם וטומנים שם את זרעי הפורענות: "ההורים שלי יודעים טוב ממני מה נכון עבורי, ולכן כדאי לי לתת להם לנהל את חיי"; ישנם הבוחרים בתסריטים של אחיהם למסע – קבוצת השווים: "אני אלך בדרכו של חברי. הוא תמיד מצליח! אם אלך בדרכו, בטוח שיתפנה לי כל טוב העולמות"; אחרים נעזרים במורי הדרך שלהם – דבר המקובל ביותר במחוזותיכם. חלק ממורי הדרך הם מטפלים רגשיים, חלקם מורים רוחניים, ועוד. לצערנו, אנשים רבים נוטים לחשוב כי נתיב חייהם נתון בידי מוריהם. אך המורים יכולים, במקרה הטוב, רק להורות להם את הכיוון – ואת דרכם שלהם צריכים האנשים לעבור בעצמם.
תארו לכם אדם העומד בפתחו של יער, והיער סבוך מאוד. הוא פוגש בחיה קטנה ושעירה המבטיחה להנחותו בדרך, כך שיוכל לשרוד את המסע. החיה נעימה, בוטחת בדרכה, והיא דיירת היער. האדם מחליט ללכת בעקבותיה, שכן היא מכירה את כל השבילים.
הוא מתחיל את מסעו אל תוך היער בעקבות החיה הקטנה – אך שומו שמיים! מורת הדרך שלו אינה מצליחה לסייע לו! זאת משום שלחיה הקטנה והשעירה יש את הדרכים הקטנות והפתלתלות שלה במעבה היער, ואילו האדם גדול ומגושם, ואינו מצליח להשתחל בין השיחים המשורגים והצפופים בתוכם היא עוברת.
האדם מתפלא: "כיצד שוב אבדה דרכי? והרי מצאתי לי מורת דרך מופלאה?! זהו מקום המחייה שלה! כיצד שוב מוצא אני את עצמי מיואש, מאוכזב ותועה"?! – זאת משום שדרכה של החיה הקטנה ביער אינה דרכו שלו. עליו למצוא את הדרך המתאימה לו, ואיש לא יוכל לעשות זאת במקומו. לכל היותר החיה הקטנה תוכל לתת לו אות כיוון. אך האדם לעולם לא יוכל לפסוע אחריה בשביליה שלה.
וכך גם לגביכם, בני אנוש. בכל אחד מכם קיימת נביעת נשמה – ונביעת נשמה אחת אינה דומה לאחרת. עליכם להבין כי את דרככם שלכם תצטרכו להתוות בעצמכם. אין הדבר אומר כי אתם בודדים במסע הזה, שהרי אתם נתמכים כל העת על ידי נשמות המסייעות לכם ממעל וכן על ידי אנשים סביבכם, אך למרות זאת את דרככם איש לא יעשה מלבדכם.
רובכם נאנחים עכשיו אנחה כבדה: כמה היינו שמחים אילו מישהו אחר היה עושה, ולו במקצת, את הדרך במקומנו! כמה היינו מאושרים אם מישהו היה מחייב אותנו לקיים את החלטותיו ולא היינו נאלצים להחליט בעצמנו! כמה רוצים אנו להצר את החופש הפנימי האינסופי שלנו! – אך מהותה של הבריאה אינה מאפשרת צמצום אלא הרחבה, ואת הדרך הפרטית שלכם, בכל מקרה, עליכם לעבור בעצמכם.
כעת, לאחר שהבנתם כי עליכם לצאת למסע האישי שלכם, מן הראוי שנשיא לכם כמה עצות עוד בטרם תפנו למצוא את דרככם ביער:
* ראשית, מן הראוי שתצטיידו היטב, כי המסע קשה, ורק אותם האנשים המצוידים כראוי יוכלו לעבור אותו בשלום ולהגיע למחוז חפצם.
* שנית, עליכם ללמוד את היער אליו יש בכוונתכם להיכנס. הבינו את המהות הפנימית שלו וחישבו מראש על הקשיים בהם אתם עלולים להיתקל: גשם, חושך, חיות טרף – והתכוננו מבעוד מועד. הכינו את עצמכם. ככל שתהיו מוכנים יותר כך תופתעו פחות ותהיו ערוכים לעמוד מול סכנה אפשרית.
* שלישית, הכינו את עצמכם גם לדברים הנפלאים שתפגשו בדרך: גמדים, פיות טובות, פטריות מאכל יפות מראה, קרני שמש מחממות... אם לא תתכוננו גם לקראת חוויות טובות ונפלאות יתכן שלא תבחינו בהן משייקרו בדרככם, בשל עיסוקכם בפילוס הדרך ובהישרדות. ושוב, ככל שתכינו את עצמכם מראש כך תהיה הדרך נעימה וקלה יותר.
כך אנו מציעים לכם לחיות את חייכם – באופן שבו אתם מתכוננים להם כראוי. מצבים רבים הרי ידועים לכם מראש ואינם באים בהפתעה. למשל, אם אתם יודעים שברשותכם כמות כסף מוגבלת – אל תבזבזו מעבר ליכולתכם. אל תחכו לשיחה ממנהל הבנק שלכם. העריכו קודם כמה כסף מותר לכם להוציא. קחו אחריות. אם אתם זוללים וסובאים ללא הכר – אל תתפלאו שבריאותכם נפגמת. ומאידך, כאשר אתם נתקלים בפלא ששלח לכם היקום – אוצר נפלא, אל תבזבזו שנים כדי להבין שאתם ראויים לו. התכוננו מראש לקבל גם דברים טובים.
אנו מצטערים על כך שיש בכם אנשים החפצים להשים עצמם כתינוקות בני יומם בכל עת, משל היו רואים כל דבר בפעם הראשונה. נכון שיש במידת התינוקות הזו התפעלות אין קץ מיופיו של העולם, אך אל תבלבלו בין התפעלות אינסופית ממלאכת הבריאה לבין עיכוב בהפנמת העולם אליכם פנימה – כי את טיבו של העולם אתם מכירים, והדרך נהירה לכם. עליכם לעשות, אפוא, את ההכנות הדרושות על מנת שהמסע יהיה יותר קל.
למשל – כולכם מזדקנים. זאת המציאות שלכם. עם זאת, יש בכם אנשים הקמים בבוקר ונחרדים מכך שהם מגלים סימני זקנה, משום שעד עתה בחרו להתכחש לעובדה כי הם מתבגרים, וכעת נגרם להם צער רב משום שלא התכוננו כראוי לתרחיש זה. אנו ממליצים לכם בחום להתכונן לעתידכם ולסגל עצמכם למצבים משתנים ולשינויים מתבקשים. אל תעמידו פני תם. אל תיצרו לכם דרמות פנימיות שאין בהן ממש ואל תרמו את עצמכם – אל תשימו עצמכם כעשירים כשהדבר אינו כך; אל תבקשו להציג עצמכם כמוכשרים בתחומים בהם לא חנן אתכם הטבע ושאינם ממהותכם הפנימית האמיתית; אל תפליגו במחשבותיכם אל עבר דברים שלא נועדו לקרות. כוונו את עצמכם נכון. התחברו למפה הפנימית שלכם, והדרך תהיה נפלאה. הדרך תהיה רצופת פז. ואפילו אם יהיו בה תלאות, הרי שהן תובלנה למחוז החפץ, למחוז הנשמה, למקום ההתאחדות המופלאה עם הבורא.
לסיכום, אנו רוצים לפרוש בפניכם את משנתנו להיום: אנו מציעים לכם, בני האדם, להיות אדונים בממלכתכם שלכם. אל תניחו לאיש להנחות אתכם בדרך שאינה שלכם. תוכלו תמיד לקבל עצה, להיות קשובים לאחרים – אך את ההחלטות על חייכם קחו בעצמכם.
אנו מתפללים להצלחתכם.
שאו ברכה, מלאכי דרך האמת.
