גיל ההתבגרות הוא גיל אשר באופן טבעי מתגלעים בו קשיים רגשיים על רקע המעבר מילדות לבגרות. להלן רקע ומאפיינים של גיל ההתבגרות, הקשיים המאפיינים גיל זה, ובעיות רגשיות המצריכות התייחסות מקצועית. על שיטות הטיפול שלי במתבגרים והורים רקע ומאפיינים
גיל ההתבגרות הוא גיל המעבר בין ילדות לבגרות, ותחילתו מוגדרת אצל בנות בטווח הגילאים 10-12, עם הופעת הווסת הראשונה, ואצל בנים מעט מאוחר יותר בגיל 13 לערך. השלמת המעבר בין ילדות לבגרות מסתיימת לרוב בתחילת שנות העשרים של האדם הצעיר. גיל ההתבגרות מתאפיין בשינויים רבים ומהותיים מבחינה פיסית, מינית, נפשית, משפחתית וחברתית. שינויים פיסיים ומיניים
ברמה הפיסית גופו של המתבגר מתפתח ומשתנה מגוף של ילד לגוף של אדם בוגר. חלים בו שינויים משמעותיים בגובה, במבנה הגוף ובהתפתחות אברי המין. עם התפתחותו הפיסית וההורמונאלית הופך המתבגר בהדרגה לבשֱל מבחינה מינית. התפתחות נפשית ברמת המחשבהחלה התפתחות קוגניטיבית אצל המתבגר, והוא עובר מחשיבה קונקרטית ליכולת להבין ולתפוס מושגים מופשטים. בשלב זה המתבגר מתחיל לעסוק בנושאים קיומיים ופילוסופיים, בהרהורים על מוות, בטיבם של יחסים בין בני אדם, במוסר ופוליטיקה, ומתחיל לרקום את שאיפותיו לעתיד כאדם בוגר.
ברמה הרגשית חווה המתבגר הרחבה של טווח הרגשות שלו, הכוללים כעת גם רגשות של אהבה רומנטית ומינית, ותהליך רגשי של גיבוש זהות מינית. רגשות אלה נחווים לרוב על ידי המתבגר באופן מועצם, קיצוני ודרמטי, וגורמים לו לשינויים תכופים במצב הרוח ולחוסר יציבות רגשי. הסיבות לכך הן השינויים ההורמונאליים החלים במתבגר, והסערות הנפשיות העולות בו מתוך תשוקתו העמוקה להתנסות באהבה מינית רומנטית ובוגרת.ברמה ההתנהגותית המתבגר נתון במצב ביניים ומכיל בתוכו בו זמנית גם התנהגויות ילדותיות, אגוצנטריות, אימפולסיביות וחסרות אחריות, לצד מצבים בהם הוא נוהג מתוך שיקול דעת ובאחריות, ומפתח בהדרגה יכולות גבוהות יותר של תקשורת בוגרת מבחינה רגשית ומילולית.
בשלבי התבגרותו עסוק המתבגר גם בהיכרות עם עצמו כאדם בוגר, והדבר גורם לו לבדוק ברמה ההתנהגותית את גבולותיו הפיסיים, הרגשיים והמיניים בין היתר באמצעות התנהגויות קיצוניות כמו נהיגה פרועה, שתיית אלכוהול, התנסות בשימוש בסמים, יחסים בעלי אופי מיני, התמרדות מול הוריו, התנגדות לגורמי סמכות, ועוד.
תהליך ההיכרות של המתבגר עם עצמו כולל גם בדיקה שלו את כשרונותיו ויכולותיו הייחודיות לקראת כינון זהות מקצועית בעתיד, ובחירת סגנון חיים. המתבגר מתנסה בתחומי אומנות שונים, בפעילויות חברתיות וכמו כן מחפש דמויות בוגרות המשמשות אותו כמושא להערצה ואהבה, מודל לחיקוי ולהזדהות.פן נוסף ברמה ההתנהגותית הוא הרצון והצורך בשינה מרובה – הן כחלק מן ההתפתחות הפיסיולוגית והן כחלק מן ההתפתחות הרגשית. תהליכי שינוי ברמה המשפחתית
תהליך משמעותי ומרכזי החל במתבגר הוא התפכחותו מהתפיסה הילדותית שלו את הוריו כדמויות נערצות ויודעות כל שיש לסור למרותן. תהליך זה מלווה לעתים בשינוי קיצוני ביחס אל ההורים, המתבטא בתחושות של סלידה, בוז וזלזול בהם, בתסכול מהתלות הרגשית והכלכלית בהורים, ובהתנהגות מתנגדת ומתמרדת מולם. נהוג לומר כי ברמה הפסיכולוגית המתבגר "רוצח את הוריו" – משום שאין הוא יכול לחוש כאדם בוגר בנוכחותם, ולכן עליו להתכחש לתפקידם כהורים כדי שיוכל לצאת מתפקידו כילד. שינוי נוסף חל לרוב גם ביחסו של המתבגר אל אחיו ואחיותיו: לעתים חלה התקרבות אל אחים בוגרים יותר, ולעתים מתעצמת ומקצינה דווקא תחושה של תחרות מולם; לעתים חלה התרחקות וניכור מאחים קטנים תוך רצון להיפרד מעולם הילדים, ולעתים חלה התקרבות אל אחים צעירים יותר מתוך התנסות בתפקיד בוגר, תומך ואחראי. כל השינויים החלים במתבגר משפיעים ישירות על המשפחה כולה, ומצריכים התארגנות חדשה מכל חבריה מבחינת מבנה, תפקידים, גבולות ותת מערכות במשפחה.
שינויים חברתיים: חיבור אל קבוצת השווים
עם השינויים שחלים בתפיסת המתבגר את הוריו ומשפחתו, פונה המתבגר למצוא לו קבוצת השתייכות חדשה, בה יוכל לחוות את עצמו כבוגר ועצמאי. קבוצה זו לרוב היא קבוצת בני הגיל עימם מתרועע המתבגר – והיא נקראת קבוצת השווים. קבוצת השווים מספקת למתבגר סביבה תומכת, המרגיעה את החרדה שלו כי השינויים שהוא עובר הם אינם בלעדיים לו, ומספקת חוויה של נורמאליות על ידי כך שהוא מתוודע לקשיים דומים שחווים חבריו. באמצעות קבוצת השווים מתחיל המתבגר להתנסות ביחסים בין אישיים שלו כאדם בוגר, ומסגל לעצמו בהדרגה הבנות על אישיותו החדשה כאדם בוגר. אולם יחד עם זאת, ההשתייכות אל קבוצת השווים אינה פשוטה עבור המתבגר. במקביל למרד ההורי, עליו ללמוד כיצד להיות קונפורמי בתוך קבוצת השווים שלו ולהתייחס אל חבריו בצורה נאותה, למרות הסערות הנפשיות החלות בתוכו - כדי שלא יוקע ממנה. התפתחות רוחנית ומודעות עצמית
גיל ההתבגרות כולל בתוכו גם התחלה של תהליכי התפתחות רוחנית מודעת הכוללים ניצנים של בוננות עצמית (אינטרוספקציה) וגיבוש של מערכת אישת של ערכים ואמונות. ההיפרדות מתפיסת הוריו כ"אלוהיים", והויתור על הגנתם, מעלים במתבגר את הצורך לבדוק במה הוא עצמו מאמין, ונוצר בו גם צורך לחפש עוגן אחר של בטחון בחייו. תהליך זה כרוך בחיפוש רוחני ואידיאולוגי באמצעות קריאה ולימוד או הצטרפות לקבוצות שונות הפועלות על בסיס מטרה משותפת (למשל קבוצות התומכות בזכויות בעלי חיים, ארגונים התנדבותיים ופוליטיים, תנועות נוער, וכו'). חלק מהם פונה לעולם המיסטיקה, נמצא בחיפוש אחר מורים רוחניים, ואף מתנסה בהתקרבות לדת ובתהליכי חזרה בתשובה. מיעוטם של המתבגרים נוהג באופן קיצוני ומתחבר לכתות סגורות ולפעילות בקבוצות מרדניות כמו כת השטן.
הקשיים הרגשיים המאפיינים את גיל ההתבגרות
בשל השינוי המקיף והעמוק שעובר המתבגר בכל תחומי חייו, גיל ההתבגרות הוא גיל סוער המלווה באופן טבעי בחוויה פנימית של חוסר יציבות וקשיים רגשיים כגון: - תחושות של תלישות וניתוק רגשי,תחושות של בדידות, ובדידות קיומית – מתוך הפרידה הרגשית ההדרגתית מן ההורים ומשפחת המוצא - אכזבה מההורים והרגשה כי הם אינם מבינים ללב המתבגר - אמביוולנציה בקשר עם ההורים – אהבה ודחייה בו זמנית - חששות מעיכוב או אי התפתחות פיסית נאותה - חששות מהתפתחות מראה גופני לא מצודד - פחדים מדחייה חברתית וחוסר פופולאריות, או התנסות ממשית בדחייה כזו - רמה גבוהה של שיפוטיות וביקורת עצמית - קשיים ולבטים בנושאים של יחסים זוגיים, ודכדוך או דיכאון במקרים של אהבה נכזבת - קושי ובלבול בניסיון למצוא משמעות פילוסופית לחיים וחיפוש אחר נתיב חיים רוחני - קושי בגיבוש מערכת אמונות, ערכי מוסר אישיים וסגנון חיים מתאים ומספק - פחדים וחרדות בתהליך גיבוש הזהות המינית - התמודדות עם דחפים מיניים עזים ותסכול מיני, חרדות מהתנסויות מיניות ראשונות - פחדים מחוסר שליטה בהתנהגות, מאיבוד השפיות וממוותפחדים מאי הצלחה בעתיד וחשש מלאכזב את ההורים - קשיים בריכוז והתמדה בלימודים - תנודות חריפות במצב הרוח - תחושות ריקנות ודכדוך, חוויית מוות רגשי והתפרקות - רגישות גבוהה, קוצר רוח וחוסר סבלנות - חוסר שביעות רצון מהעצמי - תחושות של אשמה וצער על ההתנהגויות האימפולסיביות והמתריסות.
בעיות מתבגרים והוריהם המצריכות התערבות מקצועית
לצד הקשיים הרגשיים המאפיינים את גיל ההתבגרות, קיימות תופעות נפשיות בקרב מתבגרים המצריכות התערבות מקצועית וטיפול מתאים. להלן חלק מן התופעות: הפרעות אכילה
בשל הפחדים הנלווים להתבגרות הפיסיולוגית והפסיכולוגית, מתפתחים בגיל ההתבגרות, אצל חלק מן המתבגרים, ובעיקר אצל נערות, סוגים שונים של הפרעות אכילה, כאשר הבולטים ביניהם הן אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה, ומעגלים מתחלפים של שתי ההפרעות. אנורקסיה נרבוזה היא הפרעה קשה של הרעבה עצמית מתמשכת, עם או בלי אפיזודות של הקאה, על רקע של פחד קיצוני מהשמנה, אשר במקרים מסוימים עלולה להיות קטלנית. אנורקסיה מופיעה לרוב אצל נערות, ונובעת פעמים רבות בשל הפחד שלהן מתהליך ההתבגרות ומהפיכתן מילדות לנשים, משאפתנות יתר ופרפקציוניזם, ומאידיאליזציה של רזון ותפיסתו כמפתח להצלחה, אושר ואהבה. פעמים רבות אנורקסיה מלווה בביקורת עצמית קשה, הבעה של סלידה ושנאה עצמית, בשקרים והסתרה בנוגע לאכילה, בהתכחשות לבעיה והתנגדות לקבלת עזרה.
בולימיה נרבוזההינה הפרעת אכילה המתאפיינת במעגלים של בולמוסי זלילה בלתי מובחנת ללא יכולת שליטה, הכוללים אכילת כמויות גדולות של מזון בטווח קצר של זמן. לרוב עם סיום בולמוס האכילה עולה חרטה וסבל נפשי רב אצל הנערה והיא מקיימת טקס של היטהרות הכולל הקאה יזומה, בדרך כלל עד לריקון מקסימאלי של הקיבה, ועד לרגיעה, או הורדת הקלוריות באמצעות פעילות גופנית מאומצת, שימוש בחוקנים ומשלשלים. אצל נערות בולימיות לרוב אין שינוי משמעותי במשקל. **שתי ההפרעות הללו גם מופיעות לעתים בשילוב - כאשר לפרקי זמן קיימת הרעבה עצמית, ולאחריה תקופה של בולמוסי אכילה והקאה.
המעבר המורכב בין ילדות לבגרות גורם לעתים להופעתן של חרדות אצל המתבגרים הגורמות לערעור עז ברמה הגופנית והנפשית. חרדות אלה גורמות למתבגרים לסבל רב, ומגבירות את הקושי שלהם בהתמודדות עם משימות ההתבגרות. במקרים מסוימים אף פוגעות בתפקודיו החברתיים והאקדמיים של המתבגר. חרדת בחינות -בין סוגי החרדה בגיל ההתבגרות עולה לעתים גם חרדת בחינות, המאופיינת בהופעת תסמיני חרדה בעת ההיערכות לבחינות, ו/או בעת ביצוען. בין תסמיני החרדה: הזעה, עלייה בקצב הלב, סחרחורת, ירידה בזיכרון, בלבול ושכחה זמנית (עד ל- (Black Out" חרדת בחינות נפוצה בעיקר בקרב מתבגרים בעלי אישיות הישגית במיוחד, תלמידים בעלי ערך עצמי נמוך או מתבגרים הנתונים ללחצים וציפיות סביבתיים. חרדה זו גורמת למתבגרים לתסכול רב, לתחושות החמצה וכעס, ולעתים לתחושות קשות של אשמה וביקורת עצמית. עוד על חרדות;עוד על הטיפול שלי בחרדות
הפרעות דיכאון בגיל ההתבגרות
מתבגרים רבים סובלים במהלך גיל ההתבגרות, באופן נורמלי, מתנודות רגשיות מהירות ותחושות של דכדוך. אולם להבדיל מאלה, ישנם מתבגרים החווים הפרעות דיכאון של ממש. חלק מהם אינם מספרים להוריהם על מצבם הרגשי הקשה מתוך חשש לאכזב אותם, או מתוך התחושה שלא יבינו אותם. הסתרה מסוג זה היא מסוכנת ביותר ועלולה להביא לאובדנות. לכן יש לשים לב במיוחד להתבודדות קיצונית, לתחושות ייאוש ופסימיות, לביקור לא סדיר בבית הספר, לשינויים במשקל, בשינה ורמת החיוניות, ובסימנים לצריכה לא מבוקרת של אלכוהול, ושימוש בסמים. עוד על הפרעות דיכאון ; עוד על שיטות הטיפול שלי בדיכאון
כללי התמודדות עם מצבים אובדניים:
חלק מן התסמינים בהפרעות הדיכאון כוללים מחשבות אובדניות, הצהרות אובדניות, תכנון מפורט של האקט האובדני ולעתים אף ביצוע ניסיון אובדני.
בכל מקרה של התנהגות אובדנית:
1. יש לפנות באופן מיידי למטפל הרגשי (במידה והמתבגר נמצא בטיפול), או לרופא המשפחה, לפסיכיאטר או לחדר מיון בבית חולים.
2. אין להשאיר את המתבגר לבד אפילו לא לזמן קצר! יש לדאוג להשגחה צמודה עליו, כולל ליד השירותים.
3. יש לדאוג לסילוק כלי נשק או אמצעים אחרים בהם יכול המתבגר לעשות שימוש (תרופות, כדורי שינה, סכינים חדים, וכו').
4. רצוי לשים לב למכתבים/יומנים/פתקים שהמתבגר משאיר לעיתים בסביבותיו כקריאה שקטה לעזרה.
5. קחו ברצינות רבה כל אמירה, רמיזה או התנהגות חריגה שיכולה להיות קשורה לאובדנות, ותוכלו למנוע אסון.
לתשומת לבכם: קיימים מצבים בהם גם לאחר התערבות מקצועית – הסכנה לאובדנות אינה חולפת, ואף להיפך: רבים מן האקטים האובדניים מתרחשים דווקא כאשר המתבגר מתאושש, לכאורה, מן הדיכאון ויש לו יותר כוחות. יש לשים לב באופן מיוחד לשלב זה בהחלמה. שימוש באלכוהול וסמים
חלק מן המתבגרים מתנסים בשימוש באלכוהול ו/או סמים מתוך שתי סיבות עיקריות: האחת, מתוך תהליך של בדיקת גבולות אישיים וחברתיים ו/או רצון להתנסות בחוויות חדשות, והשנייה - כדי להקהות רגשות קשים ו/או כדי להתגבר על עכבות בביטוי אישי וקושי ביצירת יחסים בין אישיים. שתיית אלכוהול תלויה במידת השימוש שעושה בו המתבגר. שתייה של כמויות קטנות מדי פעם, כדרך התחברות לעולם המבוגרים, היא טבעית ונורמאלית. אולם צריכת אלכוהול בכמות גדולה, באופן לא מבוקר, כדרך להקל על סבל נפשי ועכבות רגשיות - דורשת התערבות מקצועית וסיוע למתבגר להתמודד עם רגשותיו. שימוש בסמים מכל סוג, ובמיוחד שימוש בסמי הזיה, הוא מסוכן ומצריך התערבות מקצועית. גם סמים הנחשבים "קלים" עלולים במצבים מסוימים להביא את המתבגר ליציאה מאיזון נפשי ולאפיזודות פסיכוטיות, ובמקרים בהם קיימת נטייה מוקדמת למחלה נפשית כלשהי - שימוש בסמים יכול להביא להתפרצותה. שימוש בסמי הזיה הוא מסוכן ביותר משום שהוא יכול לגרום למתבגר למצבים פסיכוטיים ולנזקים נפשיים בלתי הפיכים.
הפרעות התנהגות
מופיעות אצל חלק מן המתבגרים במהלך הילדות ועד גיל 18 (לאחר מכן מאובחנות לרוב כהפרעות אישיות). את הופעתן ניתן לייחס לשינויים הרבים המשמעותיים החלים בגיל ההתבגרות, וכן לגורמים סביבתיים כמו הורים אלכוהוליסטים או בעלי אישיות אנטי-סוציאלית. הפרעות ההתנהגות השכיחות הן הפרעת התנהגות והפרעת התנהגות מתריסה. הפרעת התנהגות כוללת התנהגות תוקפנית וסדיסטית כלפי אנשים ובעלי חיים, השחתת ציוד, הונאה וגניבה, וכן התנגדות קשה לחוקים - הכוללת בריחות מן הבית ואי ביקור סדיר בבית הספר. הפרעת התנהגות מתריסה כוללת בעיקר דפוס של התנגדות למילוי דרישותיהם של מבוגרים, וכחנות והאשמת אחרים בהתנהגות אישית לקויה.
בעיות אופייניות להורי מתבגרים
בתהליך התבגרותו זקוק המתבגר יותר מכל לנוכחות הרגשית הרציפה של הוריו. הסכמתם של ההורים "לסבול" ולהכיל את המתבגר למרות התנהגויותיו הקשות, ולהילחם על הקשר עימו ולא לנטוש אותו למרות הצדדים האישיותיים הבלתי מחמיאים המתגלים בתוכו - מסייעת למתבגר להרגיש כי הוא אינו חייב להיות מרצה וצייתן כדי להיות נאהב, וכי ניתן לשאת אותו גם כשהוא אינו במיטבו. תהליך זה מאפשר למתבגר לקבל את עצמו על חלקיו הקשים, ובשלב מאוחר יותר לשאת גם חלקים קשים אצל אנשים אחרים ולכונן עימם יחסי אהבה ואינטימיות.
תפקידם המרכזי של ההורים בתהליך ההתבגרות הוא לשמש למתבגר מעין "עמוד שידרה חיצוני" יציב בזמן שהוא נמצא בתהליך של שינוי וחוסר יציבות. מתוך כך הקשר הרגשי הרציף של ההורים עם המתבגר הוא חיוני ביותר להתבגרות מיטיבה ומוצלחת. אלא שבמקביל לתהליך השינוי של המתבגר, חווים במקביל גם הוריו שינויים מורכבים, המקשים עליהם פעמים רבות ביכולתם להיות בנוכחות רציפה: ראשית, ההורים מתנסים בחוויה הלא פשוטה של פרידה מן הילד הקטן האהוב שלהם, והיכרות מחודשת איתו בתהליך השתנותו הפיסית, הרגשית, והמינית. הם נדרשים להתחיל לראות אותו כאדם בוגר, ולשם כך עליהם לעבור תהליך פסיכולוגי שיאפשר זאת. שנית, ההורים מוצאים את עצמם בחוויה קשה של התרחקות המתבגר מהם, ומרגישים פעמים רבות דחויים וחסרי אונים מול ההתנהגויות חסרות הרסן של המתבגר, ומול עוצמות הרגשיות העזות המופנות כלפיהם. בנוסף, מתנסים ההורים גם בשינוי הרגשי הנלווה להיותם עצמם הורים למתבגר, ופעמים רבות בזמן זה הם חווים פעם נוספת את התחושות, החוויות והקשיים שליוו את תהליך ההתבגרות שלהם עצמם.
קשיי התנהלות של הורים מול המתבגרים
בשל קשיי ההורים אנו עדים לעיתים מזומנות לתופעות הבאות:
- נטישה רגשית וחוסר גבול - ההורים נוטשים ברמה הרגשית את המתבגר על ידי הימנעות מריבים וקונפליקטים עימו. - אי שימת גבולות ומתן אפשרות למתבגר לנהוג באופן בלתי בוגר וחסר אחריות. - הרמוניה מלאכותית והפיכה ל"חברים" - ניסיון מלאכותי ליצור הרמוניה באמצעות ויתור על התפקיד ההורי וניסיון להפוך ל"חבר" של המתבגר, גם כדרך לחוש צעיר ו"COOL", וגם מתוך חוסר יכולת לשאת קונפליקט - פחד מן המתבגר והיפוך תפקידים - פחד של ההורים מן העוצמות הרגשיות של המתבגר תוך היפוך תפקידים, כך שהמתבגר הופך להיות בעל הסמכות וההורה הופך להיות חסר אונים מולו. - חשש מטעות - תחושה של ההורים שהם אינם יודעים כיצד להתמודד עם התנהגויות שונות של המתבגר, ומתוך כך הם נמנעים לקחת החלטות הנוגעות לו, גם כדי לא לשאת באשם בשל תוצאות אפשריות
