אין הם רוצים באמת להכיר את האלילים שלהם, וזאת מתוך החשש שיתכן והיכרות עמם תחשוף את מגבלותיהם האנושיות של האלילים, אז הם לא ייראו עוד ככוכבים אלא כאנשים רגילים מן היישוב, ולא יוכלו להמשיך ולשמש כמושאים להערצה... משום כך המעריצים מבקשים לשמר את התדמיות החיצוניות, הלא ריאליות והשטחיות שיצרו לגבי האנשים אותם הם מעריצים, כך שייראו בעיניהם מושלמים. משקיבעו המעריצים בעולמם הפנימי את תדמיתם של אליליהם – הם שואפים להיות דומים להם ואף מדמיינים פעמים רבות כי הם האלילים עצמם.
מדוע קיימת תופעה זו של הערצה? ישנן לכך שתי סיבות מרכזיות: האחת נורמטיבית, מקדמת וחשובה, והשנייה הרסנית וקשה ביותר.
התופעה הנורמטיבית של ההערצה חלה באופן טבעי אצל בני הנעורים הנמצאים בתהליך של גיבוש זהותם. צעירים אלה עסוקים בניסיון לבדוק, במהלך גיל ההתבגרות שלהם, את תרומתם הייחודית לעולם – תוך שהם לומדים להכיר את אישיותם, את תחומי העניין שלהם ואת כשרונותיהם. הם עורכים מעין "קדימון" לחייהם בעתיד – בוחנים אנשים העוסקים בתחומים שונים ומנסים באמצעות הזדהות עמם למצוא אילו תחומים עשויים להתאים בעתיד לכישוריהם. תופעה זו היא שכיחה ומסייעת לבני הנוער בעיצוב זהותם. היא אינה נובעת במהותה מביטול עצמי אלא מרצונם האמיתי, המודע או הלא מודע, לבחור את דרכם בחיים. תופעה זו חולפת לרוב עם סיום שלבי ההתבגרות.
הסוג השני של המעריצים הם אנשים בוגרים, השרויים בקונפליקט נפשי פנימי קשה. אנשים אלה כמהים לחשיפה אישית, לתהילה ולכבוד, אך אינם חשים ראויים לפרסום ולהכרה, והדבר יוצר בהם תסכול עמוק. הם פותרים את הקונפליקט הפנימי שלהם על ידי כך שהם מפצים עצמם באמצעות הערצת אנשים אחרים דוגמת כוכבנים, אנשי ציבור ולעתים אף אנשים קרובים להם, תוך ראייתם כ"יצורי על" – ומזדהים עמם, משל היו הם.
הערצה זו, אגב, גורמת לעתים למושאי ההערצה לתחושות קשות ולמצבים נפשיים קשים, משום שהם עצמם מכירים בעובדה שההתייחסות אליהם יוצאת מכל פרופורציה וכי הם בני אדם רגילים בדיוק כמו שאר בני האנוש. הם חשים כי הינם מרמים את ההמון המעריץ אותם ומייחס להם תכונות על-אנושיות, ובמקביל, מרגישים מרומים על ידי ההמון אשר בוחר לסגוד לתדמיתם ואינו מבקש להכיר אותם כפי שהם באמת, אלא משתמש בהם לפתרון מצוקותיו הנפשיות.
אנא הבינו כי תופעת ההערצה בקרב אנשים בוגרים נובעת אצלם מתחושות ערך עצמי נמוך ביותר ומרגשי נחיתות עזים, הגורמים להם לעתים להרגיש ניכור כה קשה מעצמם עד שהם חפצים בביטול העצמי שלהם וכמהים להיות אדם אחר.
ההערצה מסבה נזק רב וסבל אדיר לאנשים אלה, משום שהם אינם ממלאים את המשימה שלשמה הגיעו אל כדור הארץ: ללמוד לאהוב את עצמם כפי שהם, להתחבר אל מהותם האמיתית ולממש את עצמם.
עליכם להבין, בני אנוש יקרים, כי למעשה יציאה לאור וחשיפה הן שאיפתו הכמוסה של כל אחד מכם, והן קיימות בכם בשתי רמות – רמת הנפש ורמת הנשמה. גם הנפש וגם הנשמה שתיהן חפצות ביציאה לאור, אך קיים שוני מהותי באופן שבו הדבר בא לידי ביטוי בחלקים שונים אלה אצל האדם: ההשתוקקות לפרסום, להכרה ולהערצה – מקורה ברמות הנפשיות הנמוכות, ובעיקר ברצון הבסיסי התמידי לספק את ההורים ולהביא תשואות קהל פנימה אל הבית, כמשואה לאהבת הבריות את ילדם המדהים וברוך הכשרונות.
לעומת זאת, התשוקה ליציאה לאור ברמה הנשמתית מתבטאת ברצון העז לצאת לאור האמיתי – האור הרוחני, הכולל את היכולת למימוש עצמי תוך חיבור אל האור הפנימי ואל אורה של האחדות העל-קוסמית ושל האלוהות. האדם הרוחני הוא זה אשר מצליח לכבוש את תשוקותיה הנמוכות של הנפש ומסוגל להכיל את איוולת העולם הזה מבלי להידבק בה.
אנשים המחוברים לרמה הנפשית הנמוכה מבלבלים בין התשוקה הפנימית העמוקה הבוערת בנשמתם למצוא את האור הרוחני לבין תאוותם השטחית לפרסום והערצה.
עליכם לדעת כי ישנה משמעות רבה וחשובה להתגברות וכיבוש מאווייה הנמוכים של הנפש, משום שהם טומנים בחובם סכנות אפשריות. ברמת הפרט, כפי שציינו קודם, הסכנה היא שאדם שאינו מצליח לצאת לאור בעצמו יעריץ אדם אחר ויבטל את מהותו העצמית בשל כך. ברמה המקבילה, ברמת הכלל, יש סכנה רבה בהערצה עיוורת של אנשים מפורסמים, משום שהדבר נותן הכשר כמעט גורף לכל פועלם, וישנם במחוזותיכם מושאי הערצה רבים העושים שימוש לא נאות ולא מוסרי במעמדם. אנשים אלה פעמים רבות הופכים לרודפי שררה וכוח, לבעלי תאוות שלטון וכסף, ומזיקים לחברה.
חישבו שוב לרגע על כוכבי קולנוע או אנשים מפורסמים. מדוע הם נקראים כוכבים? משום שהם נוצצים על רקע החשיכה. ואם לא תהיה חשיכה לא יראו אותם כלל... ומשום כך המעריצים צריכים להחשיך עצמם כדי שיראו את הכוכבים. אנו מבקשים לומר לכם כי כל אחד מכם הוא כוכב, כל אחד מכם הינו יצירת פאר של האלוהות – ולא נחוצה כל הַחְשָׁכָה בעולם כדי שתבינו כי הנכם יקרי מציאות, מיוחדים בהווייתכם הקסומה. אתם נפשות ונשמות זכות לבב ואין צורך לכווץ אתכם בשום אופן! איש אינו יכול לכבות את השלהבת הפנימית הבוערת בחזותיכם אלא אם כן תכבו אותה מרצונכם. אנו מפצירים בכם, אל תפקירו את עצמכם! אל תבטלו את עצמכם בשביל אף אחד – לא בשביל אנשים יפים, מפורסמים או עשירים, לא בשביל בן הזוג שלכם, לא בשביל המשפחה שלכם ולא בשביל הנפש הנמוכה שבכם.
הערצה היא מושג פסול בעינינו משום שהאלוהות דורשת מכם ליצור את חייכם שלכם ולא לנסות לפטור עצמכם בקלות על ידי נסיונות כושלים להפוך לאנשים אחרים. זהו ביזוי הבריאה.
רבים בכם בוחרים להזניח את ההוויה הפרטית שלהם עבור שאול ההערצה, בשל הרצון להישאר ילדים ולא לקחת אחריות על חייהם ובשל ביטול העצמי שלהם והתמסרותם לשקר העומד מאחורי היופי החיצוני, הכסף והמעמד, המכים אותם בסנוורים.
כאן המקום לציין, כי איננו רואים כל רע בהערכה. הערכה היא היכולת להתפעל ולשבח את תכונותיו והשגיו הנפלאים של הזולת תוך שמירה על ערך עצמי תקין. תופעת ההערצה היא זו שאנו קובלים עליה.
לצערנו, בעשורים האחרונים פושה במקומותיכם מגמה של הסתמאות בקרב המין האנושי, והבאתו, מבחינה נפשית, לרמות של ריקנות בלתי נסבלת.
הביטו למשל במצב שבו נמצא העולם המערבי. חלק זה של העולם מייצג התפתחות טכנולוגית מרשימה, יצירתיות אדירה, תפיסות חדשות ומקוריות, וכן הבנה עמוקה כי היחיד זקוק וראוי למיצוי הפוטנציאל האישי שלו. יחד עם זאת, אנשים רבים בעולם המערבי הדמוקרטי נתונים למרות – לא של שלטון עריץ, ולא של ממשל טוטאליטרי מתעמר, אלא להוויה הפנימית המעכלת את כל הטוב שבהם, היא ההערצה: הנמכת הערך העצמי, תוך הפגנה של תיעוב ובוז ליצירת הבורא. העולם המערבי נותן בזה דוגמא שלילית ביותר לשאר העולם, הלומד גם הוא לשאת את עיניו אל עבר האור המדומה, השפלי והנחות הזה, ועל כך אנו מיצרים מאוד.
אין אנו אומרים כי יש לבטל מיד את מעמדם של הכוכבים במחוזותיכם. ניתן להסתכל על הדברים בעין בוחנת וליהנות מן העיקר. אולם אל לכם להימשך אחר מקסם השווא במקומותיכם, כי הבורא מעמיד אותו לפניכם כהזדמנות לראות באשליית הזוהר החולף והאור השקרי. אלה מכם אשר ייטיבו לראות כי אשליה תמיד תשאר אשליה, לא יפלו בפח הזה. ואפילו אם יפלו בפח מבחינה רגשית ונפשית, הרי שלא יפלו בו ברמה הרוחנית הגבוהה, ויוכלו לזהות אור אמיתי משיבחינו בו – כי אחיזת עיניים היא לעולם אחיזת עיניים, ואין שלמות במקום שאין בו תום.
אנו יודעים יקירים, כי רוב הציבור הקורא ספר זה אינו מכלה זמנו בהערצה עיוורת של כוכבנים. אך ראו את המסה הזו כמשל, ונסו לחשוב כיצד אתם יכולים להפיק ממנה עניין ותועלת, כי הרי היא נכתבת עבורכם ובאה לציין את ממד הקבלה העצמית ואת הראייה הפנימית שלכם את עצמכם ככוכבים, כוכבים אמיתיים.
לכו את כברת הדרך בעצמכם, תוך האדרת העצמי שלכם. עשו זאת ותרגישו את המשמעות הגבוהה של החיים על פני האדמה – ההתחברות אל הנשמה הגבוהה שלכם ואל האלוהות. אל תנמיכו את עצמכם לקיום אנושי בשרי וחסר טעם – העלו את עצמכם, הפכו לכוכבים בעצמכם, והאל האחד ישם לכם שלום. היו תמימים, מגרו את אבני הנגף המחבלות במוצאותיכם, גלו אומץ ונקו את הדרוש ניקוי בנפשותיכם – אז תהיו שלמים. כוכבי התפארת האמיתיים של לב הבריאה.
אנו אוהבים אתכם מאוד כוכבי העל שלנו, ומאחלים לכם הצלחה במסעכם אל עבר כיבוש מאוויי הנפש.
שלכם, מלאכי הבינה.
134.jpg?sopC=1713650146956)
