מציאת נתיב חיים רוחני
החקירה הפילוסופית של החיים, וההתייחסות למהות הקיום האנושי מעבר למציאות הפיסית הנגלית – היא משמעותית ביותר עבור כולנו. משחר ההיסטוריה בני האדם תרים אחר תשובות לחידות העמוקות של חיינו: איך נוצרנו, מה פשר קיומנו, מה תכלית חיינו, האם יש סדר לעולם, האם יש אלוהים או בורא, ואם כן מה טיבה של ישות זו. חלק מאיתנו אף חשים כי ללא מציאת נתיב חיים רוחני, קיומנו סר טעם. אלא שחיפוש רוחני הוא תהליך מורכב וממושך, ולעתים נקלעים המחפשים, בלהט התשוקה למשמעות, להתנסות בחוויות רוחניות הגורמות להם לערעור נפשי וגופני, וליציאה מאיזון.
אולם לבד מתופעות קיצוניות אלה, לדעתי הקושי המרכזי של המחפשים הרוחניים נעוץ בכך שרבים מהם פונים לחיפוש רוחני אינטנסיבי ללא שהם מיטיבים להכיר את עצמם, ונוטים, שלא במודע, לחפש נתיבים רוחניים המשמרים, באופן פרדוקסלי, את דפוסי המחשבה, הרגש וההתנהגות המעכבים שלהם, והטבועים בהם זה מכבר. שימור הדפוסים המעכבים הקיימים למעשה אינו מאפשר למחפשים אלו להתקדם בדרכם הרוחנית. כך למשל, אנשים המתקשים בביטוי רגשות בוחרים בנתיב רוחני המציע התבוננות בחיים ללא מעורבות רגשית, אנשים בעלי חוסר יציבות נפשית בוחרים להם דרך רוחנית המעודדת כניסה למצבים מיסטיים לא מאוזנים ושימוש בסמי הזייה. אנשים בעלי ערך עצמי נמוך מצטרפים לכתות המעודדות ביטול עצמי והערצת מנהיג הכת, ומחפשים שבתוכם מעוגנת תפיסה של יחסים רגשיים המושתתים על יראה ופחד – רואים באלוהים דמות מאיימת ונוראה, שופטת ומענישה, שיש לסור למרותה.
ניתן כמובן לומר, בהמשך לכך, כי אין דרך רוחנית נכונה אחת, וכי לכל אדם הדרך הרוחנית המתאימה לו על פי אישיותו וצרכיו. אולם אני סבורה כי דרך רוחנית נעלה וגבוהה היא זו הנבחרת על ידינו מתוך מודעות עצמית, ומתוך היכרותנו את חולשותינו וחוזקותינו, ולא מתוך שימור קשיינו הרגשיים. הדרך הרוחנית בבסיסה היא דרך של חופש, ואדם המונע מתוך הדפוסים הטבועים בו למעשה אינו בוחר באופן חופשי את דרכו.
כמורה רוחנית אני מעודדת את תלמידיי לעבור דרך רוחנית שלמה, הכוללת התבוננות אמיצה וכנה אל תוך עצמיותם, והרחבת הבחירה החופשית, במקביל לחקירת העולם וטבע המציאות. שתי דרכים משלימות אלה, מובילות אותנו לחיבור עמוק ואמיתי אל חיים מלאי משמעות, איזון ושמחה.
עוד על הטיפול הרגשי-הרוחני שלי
|
